לקוח שמקבל מסגרת זמן כללית להתקנה הוא אכזבה ידועה מראש, שרק מחכה להתנפל על מוקד השירות. תיאום התקנה נכון נעשה מיד אחרי המכירה, ונותן ללקוח תאריך ביד, גם אם עוד לא יודעים בדיוק.
שלושה דברים מיד אחרי המכירה
אווירה של "שמחים שבחרת בנו".
עדכון הלקוח על שלבי הייצור.
תאריך אספקה. ואם עוד לא יודעים בדיוק? מתאמים, ומדייקים בהמשך. אולי אפילו נהיה מוכנים מוקדם ונפתיע לטובה. אבל עד אז, יש ללקוח תאריך ביד.
מודיעים מתי כן, לא מתי לא
אם סגרנו ב-22.8 וקבענו לתחילת העבודות ב-22.10, יש לנו חודשיים של שקט. הלקוח לא מתקשר לשאול אם נגיע ב-10.9. ואם ב-18.10 רואים שלא נספיק, מתקשרים חמישה ימי עסקים קודם, ולא אומרים "לא נגיע ב-22", אלא "נגיע ב-30.10".
מוודא, מאתגר, מאוכזב
הלקוח המוודא מתקשר רק כדי לוודא שהכול בסדר. התשובות "עוד מעט", "בקרוב", "בימים הקרובים" מעלות את החרדה שלו, ואם גם לא מוצאים את ההזמנה שלו, הוא כבר בלחץ אמיתי.
הלקוח המאתגר מתקשר שוב, פחות נחמד, ודורש תאריך. לפעמים מתאמים לו זמן לא מתאים רק כדי להשתיק אותו, עם צוות פחות מקצועי.
הלקוח המאוכזב כבר מנהל בעצמו את תהליך ההתקנה ומבקש פיצוי. הטונים עולים. וכל זה מול לקוח שהאמין בנו, קנה, ורק חיכה למוצר.
מה עושים מחר בבוקר
לבדוק מה עונים היום במוקד ללקוח ששואל "מתי מגיעים?".
לקבוע כלל: כל לקוח יוצא מהמכירה עם תאריך ביד.
לקבוע כלל לדחייה: מודיעים חמישה ימי עסקים מראש, עם התאריך החדש.
שאלות נפוצות
ומה אם באמת לא יודעים את התאריך? נותנים תאריך משוער ומדייקים בהמשך. תאריך משוער עדיף בהרבה על "בקרוב".
האם עדכון יזום לא מייצר עוד עבודה? הוא חוסך עבודה: כל עדכון יזום מונע כמה שיחות נכנסות של לקוח לחוץ.
מי צריך לתאם את ההתקנה, המכירות או התפעול? התפעול, אבל מיד אחרי המכירה, ובתיאום עם מה שאיש המכירות הבטיח.